<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן קע"ז</h1>
<h2>דף סד.</h2>
וששאלת למה נענש יעקב כ"ב שנה שהיה בבית לבן מכיבוד אב ואם, והלא ציוהו אביו ואמו ללכת שם, ולא מצינו ששלחו אחריו שוב. אני משיב, שכל י"ד שנים שניטמן בבית [שם ועבר], לא נואש עשו מלבקשו, ואחר כך יצא יעקב ובא לו לחרן, וכשידעה רבקה כי שך חמת עשו, שלחה דבורה מיניקתה אחריו. וכן פרש"י בפי' חומש [בראשית ל"ה], וכי מה עניין דבורה לכאן, אלא לפי שאמ' רבקה ושלחתי ולקחתיך משם, שלחה דבורה מיניקתה עבורו, נמצא כשבאת דבורה ליעקב עדיין לא נשתהא בבית לבן, כ"א כפי ששהת מבית יעקב לבא לבית לבן, ולא רצה יעקב לבא ונענש ששהא שם כ"ב שנה אחר ציוי אביו ואמו.
<h2>דף צו:</h2>
ואשר שאלת למה הקפיד ר' יוחנן על ר' אלעזר ס"פ האשה רבה [יבמות צ"ו ע"ב], שלא אמר דבר הלכה משמו. אני משיב כשם שבחיי האדם נהנה כשאומ' דבר משמו, וכשגונבין דבריו מקפיד, כך במותו, וכן אמ' במדרש [שהש"ר ז' י'] דובב שפתי ישנים וחכך כיין הטוב, כמאן דשתי קונדיטון. ואמ' לנו מורי דאית' בירושלמי בפ"ב דברכות [ה"א], א"ר יוחנן תרי מילי עביד לי הדין בבלאה, חדא הא שלא אמר משמי, ועוד הא דהויתי אזיל וחליף קמיה וכד חמא יתי על לגו בייתיה, א"ל ההוא מרבנן, הא דלא אמר משמך הכל יודעין שכל תלמודו משמך ושלך היא, והא דאמר' על לגו בייתיה כך חמא יתך, מקיים בנפשיה [איוב כ"ט] ראוני נערים ונחבאו, ולכבודך עשה כל זאת.
